IEHUDÁ AMIJÁI
Después de Auschwitz no existe teología:
de las chimeneas del Vaticano sube humo blanco,
señal que los cardenales eligieron papa.
De los crematorios de Auschwitz sube humo negro,
señal que Elohim aún no decidió la elección
del pueblo elegido.
Después de Auschwitz no existe teología:
los números en los antebrazos de los prisioneros del exterminio
son los números del teléfono de Elohim
números a los que nadie responde
y se han desconectado, uno a uno.
Después de Auschwitz hay una nueva teología:
los judíos que murieron en la Shoá
se volvieron semejantes a su Elohim
que no tiene imagen ni tiene cuerpo.
Ellos no tienen imagen ni cuerpo.
יהודה עמיחי, סגור פתוח סגור, הוצאת שוקן, ירושלים 1998, עמ’ 19-18.
אַחֲרֵי אושְׁוִיץ אֵין תֵיאוֹלוֹגְיָה:
מֵאֲרֻבֹּות הַוַּתִיקָן עֹולֶה עָשָן לָבָן,
סִימָן שֶׁהַקַּרְדִינָלִים בָּחֲרוּ לָהֶם אַפִּיפִיֹור.
מִמִּשְׂרְפוֹת אֹושְׁוִיץ עֹולֶה עָשָׁן שָׁחֹור
סִימן שֶׁהָאֱלֹהִים טֶרֶם הֶחְלִיטוּ עַל בְּחִירַת
הָעָם הַנִּבְחָר.
אַחֲרֵי אושְׁוִיץ אֵין תֵיאוֹלוֹגְיָה:
הַמִּסְפָּרִים עַל אַמֹּות אֲסִירֵי הַהַשְׁמָדה
הֵם מִסְפְּרֵי הַטֶּלֶפֹון שֶׁל הָאֱלֹהִים
מִסְפָּרִים שֶׁאֵין מֵהֶם תְּשׁוּבָה
וְעַכְשָׁו הֵם מְנֻתָּקִים, אֶחָד, אֶחָד.
אַחֲרֵי אושְׁוִיץ יֵשׁ תֵיאוֹלוֹגְיָה חֲדָשָׁה:
הַיְּהוּדִים שֶׁמֵּתוּ בַּשֹּׁואָה
נַעֲשׂוּ עַכְשָׁו דֹּומִים לֵאלֹהֵיהֶם
שׁאֵין לֹו דְּמוּת הַגּוּף וְאֵין לֹו גּוּף.
אֵין לָהֶם דְּמוּת הַגּוּף וְאֵין לָהֶם גּוּף.